הוא רק בן 6 וכבר אמרו לו כל כך הרבה על עצמו.
שהוא צריך טיפול
שיש לו בעיות תקשורת
שהוא היפראקטיבי, שיש לו הפרעות קשב וריכוז .
הוא כבר שמע את ההורים מדברים עליו בינהם ועם אחרים ובסוף הרבה מהמשפטים שלהם זה חוזר :
"כן, יש לו הפרעת קשב וריכוז" …"כן, יש לו כנראה בעיה בויסות החושי"…
לפעמים הם מדברים על זה איתו.
לפעמים הם רק אומרים את זה עם העיניים.
אבל הוא מקשיב לכל ניואנס הכי קטן כי זה הכישרון שלו.
בזה הוא הכי טוב.

כשפגשתי אותו לראשונה עם ההורים, כמובן, קראתי על פניו וגופו חשש סמוי שגם אני אקח את התיוג ואמשיך משם.
אבל במרחב שלי אין תיוגים.
יש ילדים בכל מיני צבעים עם כל מיני כשרונות שרק צריך לגלות ולהראות להם ולעולם.
"מה אתה יודע לעשות הכי טוב ? " שאלתי אותו
"לעצבן ולעשות בלאגן" הוא ענה לי בלי היסוס .
"מה אתה מרגיש כשאתה מעצבן ועושה בלאגן?" שאלתי אותו
"שקט" הוא ענה לי
"ולפני זה, היה לך רעש ? "
"כן"
"מה למשל? " הוא ננעל. שילב ידיים ושתק.
ילד לא תמיד יודע להסביר את החוויות שמציפות אותו.
לפעמים הן סמויות מהעין, לפעמים הן כל כך סובייקטיביות שלא הייתם מעלים על הדעת שזה זה.
שאלתי אותו אם לדבר איתי עושה לו רעש או שקט
"שקט וקצת רעש" הוא ענה
"אם אחזיק לך את היד כשאנחנו מדברים מה זה יעשה לך ? יותר שקט או רעש? "
"יותר שקט" הוא ענה
אז החזקתי את ידו , הבטתי לתוך עיניו ואמרתי לו שאני יודע מי הוא באמת ושגם הוא יודע ושעוד מעט כולם ידעו .
אני לא זוכר שמישהו זרק את עצמו אלי לחיבוק כמו שהוא.
אני כן זוכר שנשבעתי בליבי להחזיר אותו הביתה. אליו.
וכך היה .
עבדנו ביחד כמעט שנה והתוצאות לא איחרו לבוא .
המשפחה קיבלה ממני עדכונים וכלים ספציפיים באופן שוטף ואני והוא חקרנו את הכשרונות המיוחדים שלו ,
חיזקנו אותם, הגדרנו אותם ופיתחנו מיומנויות חדשות .
מסלול החיים של הילד הזה,
שאת שמו כמו את שמם של כל הילדים שפגשתי לא אשכח לעולם,
קיבל תפנית חדה ומהירה,
בזכות המסירות,
העירנות והפתיחות של הוריו שזיהו שהם לא מצליחים בכלים שלהם להגיע אליו ולהניע שינוי משמעותי .

עברו כמה שנים מאז … היום כולם כבר יודעים שהוא אלוף בלקלוט אנשים ותווי פנים ,
שהוא שם לב למה שאחרים מפספסים,
שהוא זוכר הכל , שיש לו אינטיליגנציה רגשית מדהימה,
שהוא אדיר בפאזלים,
שהוא קולט מהר מילים של שירים,
שהוא שחקן מעולה כשצריך, שאי אפשר לשכנע אותו כשלא מסבירים לו למה ומציגים רק שורה תחתונה, שהוא חקרן וסקרן,
שהוא אוהב כל כך עמוק שזה כואב, שמוזיקה עוזרת לו להירגע וגם חיבוק, להשתולל בטבע ומגע, שכילד הוא צריך
אישורים מהסביבה להיות כל מי שהוא נולד להיות.

הוא הרבה פחות ילד היום
וגם הרבה פחות תלוי
כי יש לו אותו .
ואין מתנה גדולה מזו.